עם כל ההבנה וההערכה שיש לי לטיפוח ההגשמה העצמית ולהעמדת "האני" במרכז החיים, תפיסת העולם האומרת "שימות העולם, מה שהכי חשוב זה שלי יהיה טוב", אינה בדיוק מתאימה למערכת זוגית, בה שני הצדדים מחוייבים – במידה שווה פחות או יותר – לוותר מעט האחד לשני, על מנת לשמור ולשמר את הביחד שלהם.
אגב, ממחקר שנערך לא מכבר בארה"ב על תופעת הגירושין, עלה שהגורם המרכזי לאחוזי הגירושין הגבוהים שיש במדינה הינו "המימוש העצמי". "הגורם" הזה, כך אני מאמינה, הוא גם הגורם המרכזי לריבוי מקרי הגירושין בישראל.
גורם מרכזי נוסף שעלה מאותו מחקר, מתייחס למתירנות המינית. המסר הזה של חופש מיני כמעט מוחלט, זוכה ל"גיבוי" מאסיבי מצד אמצעי התקשורת. קשרי מין מחוץ למסגרת הנישואין הפכו לחלק בלתי נפרד מכל טלנובלה בטלוויזיה או סרט עלילתי בקולנוע. ולא פחות חשוב: פרשיות האהבים הללו מוצגות בחלק ניכר מהמקרים בהבנה גדולה ובאור חיובי.
המסר הזה של פתיחות ומתירנות מינית חלחל במהלך השנים אט אט גם אל המציאות. יותר ויותר רבדים בחברה המערבית רואים את המתירנות המינית כלגיטימית וכחלק בלתי נפרד מ"כללי המשחק" המקובלים במערכת הנישואין. מכאן ועד לבגידות בבני הזוג המרחק כבר אינו גדול, מה שהופך את מערכת הזוגיות לבלתי אפשרית, ומוביל, באופן הכי טבעי שבעולם, אל הקרע הבלתי נמנע.
כשמנסים לנתח את הסיבות לריבוי מקרי הגירושין, יש לקחת בחשבון אספקט חשוב נוסף – התארכות תוחלת החיים. נדרשים משאבים נפשיים לא מבוטלים והרבה רצון טוב כדי לעבור יחד עשרים-שלושים שנים, ולעיתים גם יותר. על אחת כמה וכמה כשמדובר ב"תוספת" של עוד עשר-עשרים ולעיתים גם שלושים שנים.
הכוונה לכל אותם זוגות נשואים של מה שמכונה "אמצע החיים", אשר כבר עברו בצוותא את כל "המסלול" המקובל של חתונה, קריירה, משפחה, גידול ילדים וכו'. לא אחת עורכים אלה חשבון נפש בינם לבין עצמם ובוחנים גם את המסלול שעברו, אך בעיקר את עתידם. לא אחת מגיעים נשים וגברים אלה להחלטה, שאת שארית חייהם היו רוצים להעביר אחרת. דהיינו, חוות שוב סערת רגשות, להתנסות שוב בשיכרון מיני, להשלים את כל מה שהחמיצו, אולי, במהלך השנים בהן עשו על "המסלול".
קשה ליישם את כל המאוויים הנ"ל עם בני הזוג, שיחד עמם עברנו את כל "המסלול". זוהי "עבודה" (וזו אכן ההגדרה המתאימה!) קשה וסיזיפית, הדורשת מוכנות, נכונות, בגרות נפשית וגם הרבה רצון טוב. איש אינו יכול להיות ערב שבסופו של תהליך הדבר יצליח. הרבה יותר קל ופשוט – להתגרש.
